אם חשבתם שגישור משפחתי צופה אך ורק "פני גירושים" הרי שטעיתם, שכן ניתן באמצעות גישור להגיע להסכם חיים משותפים, שתכליתו להסדיר את מכלול ההיבטים: הרכושיים, הממוניים, האישיים והמשפטיים, הנובעים מרצונם של בני זוג לחיות יחד ולהקים בית משותף, ללא נישואים, ובכך נעסוק ברשימה זו.
בני זוג המקיימים חי משפחה וזוגיות ומנהלים משק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה מכונים על ידי שיטת המשפט הישראלית בשם: "ידועים בציבור".
מי עשוי להיכלל במסגרת של ידועים בציבור? ובכן תחת הגדרה זו חוסים סוגים שונים של בני זוג שאינם מעוניינים או אינם יכולים בעטיים של מגבלות ומניעות דתיות ו/או משפטיות להינשא זה, לרבות : בני זוג המבקשים לחיות יחד אך בשל מניעים אידיאולוגיים ואישיים אינם מעוניינים בנישואין, או בני זוג שהדין הדתי אינו מכיר בנישואיהם כגון: כהן וגרושה, ממזרים, זוגות חד מיניים ועוד.
במהלך השנים נעשים ניסיונות להשוות את מעמדם וזכויותיהם של ידועים בציבור לאלה של זוגות נשואים, ואולם ידועים בציבור שלא ערכו הסכם לחיים משותפים, המסדיר את מכלול זכויותיהם וחובותיהם ההדדיות, עשויים להפתעתם למצוא עצמם מתקשים לממש את זכויותיהם לעת פרידה ( פרידה מרצון ו/או כתוצאה מפטירת אחד מבני הזוג).
להלן נרחיב בנקודה זו באמצעות מספר דוגמאות.ידועים בציבור שלא כמו זוגות נשואים, אינם כפופים לתחולתו של חוק יחסי ממון בן בני זוג (התשל"ג-1973), אלא חוסים תחת חזקה פרי יצירתו של בית המשפט הידועה כ-הלכת השיתוף בנכסים ( להלן: " חזקת השיתוף" ). על פי הלכה זו, קיימת הנחה ( הניתנת במקרים מסוימים לסתירה), שבני זוג החיים יחד כבעל ואישה, תחת קורת גג אחת, ומנהלים משק בית משותף, מתכוונים לשתף אחד את השני ברכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים ( כמו גם בחובות שנצברו בחייהם המשותפים). לפיכך על פי חזקת השיתוף זו, מתבצעת לעת פרידה חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג שנצברו על ידם במהלך חייהם המשותפים. אך אליה וקוץ בה, שכן בשונה מבני זוג נשואים, הנהנים מהחלה אוטומטית של חוק יחסי ממון וההסדרים הממוניים והאחרים הקבועים בו, אין החלה אוטומטית של חזקת השיתוף במקרה של בני זוג שאינם נשואים. כלומר, בהעדר הסכם לחיים משותפים, יצטרך מי מבני הזוג שיבקש בעת פרידה לקבל את זכויותיו הרכושיות והממוניות, להוכיח בבית המשפט את מעמדו כידוע בציבור, כלומר להראות שאכן ניהל משק בית משותף עם בן/בת זוגו ושהתכוונו לשתף זה את זה ברכושם וכו'.
כאן גם עלולה לצוץ בעיה הפוכה, יתכן שבני הזוג החיים כידועים בציבור, לא התכוונו לחלוק זה עם זה את רכושם, אלא דווקא לקיים משטר של הפרדת רכוש, חשבונות בנק נפרדים ועוד.אולם, בהעדר הסכם המבטא באופן ברור וחד משמעי את כוונתם לחיות כידועים בציבור אך לשמור על רכוש נפרד, עשוי בית המשפט לעת פרידה וככל שהתגלתה ביניהם מחלוקת ( כלומר צד אחד טוען שהתכוון להפרדת רכוש וצד שני טוען לרכוש משותף שיש לחלקו בשווה ), להחיל את חזקת השיתוף, בניסיון להגן על הצד החלש יותר כלכלית, בד"כ האישה וזאת על אף דעתו החולקת של בן הזוג החזק כלכלית, בד"כ הגבר (ומקוצר היריעה, לא נוכל להרחיב על כל המשמעויות המשפטיות והאחרות הנובעות מהחלת או אי החלת חזקת השיתוף על ידועים בציבור במסגרת זו).
כך גם באשר לזכויות הממון והרכוש מכוח ירושה של ידועים בציבור. אמנם, סעיף 55 לחוק הירושה, התשכ"ה – ,1965 קובע כי ידועים בציבור יורשים את בני זוגם כבני זוג נשואים לכל דבר, כך גם אלמנת ידוע בציבור תהא זכאית למזונות מהעיזבון בדומה לאישה נשואה. אלא שבהעדר צוואה נדרשים ידועים בציבור להוכיח כי אכן היו ידועים בציבור וכי בן /בת זוגם לא היו נשואים בעת הפטירה. בנקודה זו מתבלטת חשיבותו של עריכת הסכם לחיים משותפים מבעוד מועד, שמסייע ומקל מאוד על הוכחת מעמדם ומימוש זכויותיהם. בהעדר צוואה ו/או הסכם כאמור, עלול מימוש הזכויות הנובעות מחייהם המשותפים להיתקל בקשיים בירוקרטים ואחרים ואף להסתבך, במידה ובן/בת הזוג המנוח/ה לא טרחו מבעוד מועד להסדיר את גרושיהם כחוק ו/או במידה וקיימים צאצאים מנישואים הקודמים הטוענים למעמדם כיורשים, הזכאים לרשת את אביהם / אימם המנוחים ( שחיו כידועים בציבור) ומציגים את הידוע בציבור בבית המשפט כמי שמנסה לגזול מהם שלא כדין את ירושתם.
עריכת הסכם באמצעות הליך של גישור מאפשר לשני בני הזוג לרקום יחד חזון משותף ולהגדיר את מהות מחויבותם ההדדית, כאן יש מקום לבדיקת הצרכים השונים והמשתנים של בני הזוג בשלבי החיים השונים. הסכם יתייחס בד"כ לנושאים הבאים או מקצתם בהתאם לנסיבות: רכוש וזכויות ממוניות, מגורים וניהול משק בית משותף, גידול והחזקת ילדים ומזונותיהם ( במידה ויש כוונה להביא ילדים משותפים), מימוש זכויות לעת פרידה, יפויי כוח מיוחדים ועוד.
במהלך הגישור ועריכת ההסכם, חשוב לתת מקום לשאלות שונות כגון: כיצד אנו רוצים לנהוג ברכוש שבבעלות מי מאתנו בכל מועד שקדם לעריכת ההסכם? כיצד ברצונם לנהוג ברכוש שירכוש מי מאתנו במהלך חיינו המשותפים? כיצד אנו מבקשים להתייחס לזכויות הפנסיוניות והסוציאליות שרכש כל אחד מאתנו לפני מועד עריכת הסכם ושיצבור במהלך חיינו המשותפים? האם אנו מעוניינים להביא לעולם ילדים משותפים? אם כן, רצוי כבר בשלב זה לחשוב ולקבוע עקרונות לתשלום מזונות, משמורת והסדרי ראייה במקרה של פרידה ( הסדרים באשר לילדים יצריכו קבלת אישור ביהמ"ש לענייני משפחה). האם אנו מעוניינים לייפות את כוחו של בן/בת הזוג לקבל החלטות ולקבוע בשבילנו קביעות במקרה של חולי קשה ו/או מוות, ועוד. עוד נציין שעל לפי הדין, בשונה מהסכם יחדי ממון החל על זוגות נשואים והזקוק לאישור בית המשפט על מנת להיכנס לתוקף, הסכם לחים משותפים אינו נזקק לאישור בית המשפט( למעט הפרק הדן בילדים ובמזונותיהם) והוא תקף מרגע חתימתו בין הצדדים.
עכשיו, אחרי שעסקנו בהיבטים המשפטיים הקשורים בעריכת הסכם לחיים משותפים, אני מבקש להניחם בצד ולייחד מקום למישור הערכי והאישי. בני זוג שבוחרים לחיות כידועים בציבור, בדרך כלל לא מעוניינים ( או לא יכולים ) להחיל על עצמם פרוצדורה של "נישואים וגירושים" והם מעוניינים בחופש אישי לעצב את חייהם המשותפים כרצונם ומבלי שהרשויות יתערבו בכך. הסיבות לכך מגוונות, לעיתים מתוך אידיאולוגיה ופילוסופיית חיים ולעיתים כאשר מדובר ב"סבב שני" של זוגיות, בלחצם של ילדים בוגרים, מחויבויות משפחתיות ואף משקעים קשים מנישואים קודמים.
יחד עם זאת, באמצעות הליך של גישור ניתנת לבני הזוג האפשרות והמרחב הבטוח ליצירת החזון המשותף שלאורו הם מבקשים לחיות יחד. בואו לא "נשפוך את התינוק עם המים", כלומר על תקלו ראש במחויבות שאתם לוקחים על עצמכם כאשר אתם בוחרים להקים בית משותף ולחיות כידועים בציבור וזאת גם אם החלטתם שלא לתת למחויבות זו גוון טקסי ו/או דתי. כלומר, חשוב שתיווצר עבורכם ועבור בן הזוג והילדים ודאות משפטית וכלכלית באשר לזכויותיכם אם יגיעו החיים המשותפים לקיצם וזאת ניתן להבטיח ידי עריכת הסכם לחיים משותפים ( ומומלץ להוסיף גם צוואה) , כאשר שני הצדדים מצהירים על כוונותיהם הרציניות האחד ביחס לשני ומעצבים במו ידיהם את ההסדרים המשפטיים והכלכליים באורם הם מבקשים להיכנס לחיים משותפים וגם את פתחי היציאה במידת הצורך בבוא היום. כך נמצאנו תורמים באופן משמעותי לביטחון האישי ולשקט הנפשי של כל אחד מבני הזוג היוצאים לדרך חדשה ומשותפת.
( אין בכל האמור ברשימה זו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי)
סוף
